מתישהו בתחילת הקורונה החליטו פתאום בדואר ישראל שאי אפשר להיכנס לדואר אלא אם קבעת תור מראש. כולה דואר והם מתייחסים כאילו מדובר בשגרירות ארה”ב. זה הרגיז. הרגיז מאוד. אבל לא ציפינו להרבה היגיון בימי הקורונה הראשונים. אמרו שצריך לשמור מרחק בשביל לא להידבק, אז עדיף בהזמנת תור מראש וככה לא יהיה גודש של אנשים. גם הבנקים התחילו פתאום עם קביעת תורים מראש בימי הקורונה וזה היה נראה כמו מהלך מתואם.
נסיתי להתלונן. הלכתי לאתר הדואר למצוא את נציב תלונות הציבור של הדואר ולומר להם מה אני חושב; שבן אדם שמסתובב בעיר ומחליט פתאום לעשות משהו פשוט, כמו לקפוץ לדואר בשביל לשלוח מכתב או לקבל חבילה שמחכה לו, כבר לא יכול לעשות את זה אלא אם הזמין תור מראש, כאילו מדובר ברופא שיניים או טיפול קוסמטי; רציתי לומר להם שאם זה היה כל עסק אחר והיו אומרים לי להזמין תור מראש, הייתי צוחק והולך למתחרה.
אז באתי להתלונן ומה גיליתי? שאי אפשר להתלונן לנציב תלונות הציבור של הדואר ככה סתם. צריך קודם להתקשר למוקד הטלפוני של הדואר ולקבל מספר תלונה מהנציג הטלפוני. רק באמצעות המספר הזה תוכלו לפנות לנציב תלונות הציבור. טרטור? הערמת קשיים? נראה לי.
התעצבנתי. כעסתי. אבל נכנעתי. בלעתי את הצפרדע והמשכתי כי לא הייתה ברירה. כבן אדם שלא מסתובב עם סלולרי מאז איכוני השב”כ, הייתי קובע תור מהמחשב הביתי ואז הולך לדואר. ועם הזמן התרגלתי. אמרתי, מי יודע מתי יעבור להם. אולי יום אחד יתפסו שׂכל ויוותרו על הזמנת תור מראש. בינתיים השומר בדואר היה מאוד נחמד והיה מזמין לי תור מהסלולרי שלו, אז כמה שזה טפשי, זה לא כל כך נורא.
אלא שמשהו השתנה. לאחרונה הלכתי לדואר לשלוח חבילה ושאלתי אם אפשר להזמין לי תור. לא, אי אפשר. אז אני צריך לחזור הביתה ולהזמין תור בבית? לא, גם אי אפשר. למה לא? כי אין תורים. מה זאת אומרת אין תורים? נגמרו התורים להיום. ולא כאילו הגעתי עשר דקות לפני סגירת הסניף – הגעתי לשם שעתיים וחצי לפני סגירת הסניף, ואין תורים. למה? מסתבר שאנשים מזמינים תורים מראש ליתר ביטחון, בשביל שלא ייתקעו בלי תור במקרה שירצו להיכנס לדואר. אבל אז הם לא מתייצבים, אז התור מתבטל, והתורים נגמרים, וזהו. ואי אפשר להאשים את האדם הממוצע שהוא “מבזבז תורים” למערכת. זו תגובה טבעית למדיניות הזמנת התורים של הדואר.
אוקיי, ניסיתי שוב לשלוח את החבילה שלי יומיים אחרי כן, ביום רגוע יותר. באתי לקבוע תור ו… שוב אי אפשר. אין תורים. אז אני הולך לסניף ורואה שאין אנשים רבים שם. הסניף רגוע מאוד. אני שואל אם בכל זאת אפשר לקבל אותי גם בלי תור. לא, אי אפשר. רוצה להתלונן, איפה המנהל? הלך הביתה כבר. אני מסביר לשומר את האבסורד, שקודם אומרים לך להזמין תור מראש, ואז אין תורים. כיצד ייתכן ששעתיים וחצי לפני סגירת הסניף אין תורים? השומר מתקן, ארבע שעות לפני הסגירה כבר אין תורים. הוא מבין לליבי, הוא יודע שיש בעיה, אבל אין לו מה לעשות. דואר ישראל. “הופכים עולמות בשבילך”.
בדרך לאוטופיה
זה מביא אותי לפרוייקט ההלאמה של מדינת ישראל. הרי מדינת ישראל מחוייבת לעקרונות הפורום הכלכלי העולמי, המכוון לגזילת כל הקניין וכל הרכוש מכל האזרחים (למעט “הדרג השליט”, וזה לא אתם). חפשו את המשפט You’ll own nothing and you’ll be happy (לא יהיה לכם שום רכוש ואתם תהיו שמחים) וראו בעצמכם אם אני ממציא דברים. זו לא קונספירציה הזויה – אלה הן הכוונות המוצהרות של הפורום הכלכלי העולמי, שותף איסטרטגי בכיר של האומות המאוחדות ובעל השפעה אדירה על כל ממשלות העולם. ארגון שאת מטרותיו חותרת גם ממשלת ישראל ליישם.
כחלק מ”המהפכה התעשייתית הרביעית” שהפורום הכלכלי מבקש לחולל הם שואפים לקחת לכם את כל הרכוש. קראתם נכון. אבל אל דאגה! – הם ידאגו גם לספק לכם את כל מה שאתם צריכים. הכל יהיה נגיש. הכל יהיה יעיל. צריכים משהו? זה כבר בדרך אליכם.
הינה דוגמה, בשביל שתבינו לאילו רמות הזויות זה מגיע: אתם רוצים לבשל משהו ואין לכם כלי מטבח. (למה אין לכם כלי מטבח? כי כבר ויתרתם עליהם מרצון, כחלק מהויתור על כל רכושכם לטובת עולם טוב יותר.) אין בעיה, הזמינו כלי מטבח באיזו אפליקציה והם יגיעו אליכם מיידית באמצעות רחפן! כן, רחפן. נכון שזה פנטסטי? כל שנותר לכם לעשות הוא לבשל ולהחזיר את הכלים עם רחפן אחר. זוהי דוגמה שהם עצמם מביאים לעולם המופלא שהם מתכננים לנו.
ואני תוהה אם מה שחוויתי בדואר ישראל הוא רק טעימה קטנה מ”היעילות המדהימה” שאפשר לצפות לה בעולם החדש שבונים לנו. אני כבר יכול לראות איך בפועל, רק החלק הזה שאומר ש”לא יהיה לכם כלום” ימומש, אך כשננסה לתעל קצת לטובתנו את המערכות הגאוניות שהקימו לנו, לא יהיו תורים להזמנת הדברים שרצינו, וכשיהיו תורים – לא יישאר מה שרצינו להזמין, וכשיהיה את מה שרצינו – לא יהיו רחפנים פנויים לשגר לנו אותם, וכשנרצה להתלונן – אי אפשר יהיה, כי צריך להזמין תור להתלונן, ונרצה לצעוק, אבל אין מנהל, כי בין כה וכה הכל מנוהל ע”י מחשב, והכל יהיה כמו איזה חלום סוריאליסטי שאיננו יודעים איך נכנסנו אליו ואיך יוצאים ממנו.
כך היו כל ממשלות העולם שהבטיחו אוטופיה. מבחינה היסטורית, כל ההבטחות הגדולות של הממשלות שאמרו שיהיה לנו גן עדן, ויהיה שוויון וצדק ורווחה לכל, אם רק תוותרו על זכויותיכם ורכושכם למען הקולקטיב – כולן התבדו. גרמניה הנאצית הבטיחה, ונכשלה. רוסיה הקומוניסטית הבטיחה, ונכשלה. סין הבטיחה, ונכשלה. צפון קוריאה הבטיחה, ונכשלה. ונצואלה, פעם ארץ יפהפיה ומשגשגת, הבטיחה, וכיום מדפיה ריקים ואזרחיה מאבדים משקל מרעב. רק הארצות שעשו את ההפך ונתנו את הזכויות המקסימליות לאזרח – רק הן הצליחו ושגשגו.
כשמלאימים את כל הרכוש הפרטי וחונקים את השוק החופשי והתחרות למען “מטרות נעלות יותר” של צדק ורווחה ושיוויון, אז הכל ייראה כמו בארץ קומוניסטית אפורה בה הכל ביורוקרטיה וסירבול ואי אפשר לקבל שירות מינימלי, אפילו על דבר פשוט כמו שליחת חבילה. תלונה, במקרה של הארצות הללו, עלולה לעלות לך במאסר או בשליחה לגולאג. אלו הן טבען של הבטחות לאוטופיה.
וכך גם תיראה “המהפכה התעשייתית הרביעית”. השירותיות שלה תיראה בערך כמו מערכת הזמנת התורים של דואר ישראל, רק הרבה, הרבה יותר גרוע. המהפכה התעשייתית הרביעית רק תמרר את חיי כולנו בעודף דיגיטציה ואפס שירות. תקבלו הבטחות רבות ליעילות ונגישות מדהימים, אך רק עוני, מחסור ורעב יהיו חלקכם.
רק אז אולי תבינו שהכל התחיל אי שם ב-2020 כשאמרו לכם לעטות מסכות ולשמור על ריחוק חברתי ולהזריק את הרעל של פייזר לגוף — אחרת לא תוכלו לעבוד וללכת לבריכה. ואתם נתתם לזה יד.
ועוד דבר אחד
המוח הקונספירטיבי שלי עובד שעות נוספות. כבר כמה זמן שאני חושש שמדינות המערב מנסות לייאש אותנו מלהשתמש בדואר – האם אני צודק? מכתבים הם לא מייל או צ’אט שהמדינה יכולה לעקוב אחריו בקלות. קל לעקוב אחר פייסבוק או טוויטר של אנשים ולצנזר כל מידע שנוגד את המדיניות הממשלתית, כמו “היזהרו מהחיסון”, “חוטפים ילדים תימנים”, וכו’. אבל בשביל לעקוב אחר מכתבי דואר רגילים צריך צי של אנשים שיפתחו אותם בזהירות ויקראו, וזה לא משתלם. לכן במכתבים יש פוטנציאל להעברת מידע מתחת לאף של המדינה, ללא פיקוח. והינה, מאז הקורונה אי אפשר להירשם לשירות בדואר בלי לתת את מספר הטלפון הסלולרי. כך שכל מי שביקר בדואר מתועד, יחד עם שעת הביקור שלו ואצל מי קיבל את השירות. כך או כך אי אפשר לשלוח או לקבל חבילה בלי לתת תעודת זהות וטלפון. לכן יש לי את ההרגשה שיגיע היום ולא נוכל אפילו לשלוח מכתב רגיל במעטפה עם בול כמו פעם ושאולי הורדת השירותיות הכללית בדואר נועדה לייאש אותנו מלהשתמש בשירותיו אלא אם זה קריטי. אם אני צודק — נחיה ונראה.