לא כדאי להיפצע באנגליה

מי שלא מרוצה מישראל וחושב שאנגליה ארץ מתקדת יותר – חישבו שוב. מערכת הבריאות של בריטניה הייתה בתהליך ארוך של הדרדרות הרבה לפני המשבר היזום והמתוכנן של הקורונה, אך כנראה שהדברים הגיעו לשיא אחרי הקורונה והחיסונים. המערכת נראית כמערכת קורסת מאיזו מדינת עולם שני או שלישי. הינה מה שקרה. 

אני כרגע בחופשה באנגליה עם כל המשפחה. חמותי נפלה ברחוב שלשום, כאן בעיירה נחמדה בדרום מזרח אנגליה, אזור אמיד יחסית לשאר אנגליה. היא לא שמה לב לקטנוע בולט במדרכה ליד מקדונלדס ונפלה על המרפק (תמונה למטה). הציעו להזמין לה אמבולנס והיא סירבה. היא חשבה שתגיע הבייתה והכל יהיה בסדר. אך הכאב התגבר והמרפק התנפח. בערב היא החליטה ללכת לבית החולים האזורי הנקרא Frimley Park אז אשתי הסיעה אותה לשם. 

התמונה שנתקבלה מחדר ההמתנה לא הייתה מעודדת. האווירה הייתה עגומה, המקום נראה מלוכלך והאוויר היה דחוס. נראה היה שהמנקות לא יודעות את עבודתן גם כשהן עוברות עם מגב. לא היו מספיק מקומות ישיבה, אז העבירו הודעה: “מי שלא חולה – נא לפנות מקומות ישיבה לחולים.” אנשים ישבו שם בסבל והמתינו שמישהו בכלל יראה אותם ולא נענו במשך שעות. כשסוף סוף קראו בשמם הם לא תמיד הבינו שקוראים להם, כי אלה שקראו להם הם מהגרים עם מבטא כבד שממלמלים את שמם מאחורי מסיכה. וכך זה עובר לאדם הבא. 

הינה כמה מהמקרים שחמותי הייתה עדה להם: 

• אשה מוסלמית כבת 60 שקומקום רותח נשפך על ידה. היד נראתה גרוע מאוד – בצקת גדולה בצבעים שונים (תמונה למטה). אחות אחת הגיעה, ראתה את הכוויה ולא עשתה דבר. חמותי שאלה את הגברת אם כואב לה. “בטח כואב! מאוד!!” היא אמרה. “אני מחכה פה כבר שעתיים ולא עשו דבר! אני בעצמי הייתי אחות במשך 40 שנים. לא ייתכן שאחות תעבור ותראה כוויה כזאת ולא תעשה משהו מיד. הטלתי על האחות הזאת קללה.” היא אמרה. 
• משמאלה של חמותי ישב מהגר צעיר, בערך בשנות ה-30 לחייו. הוא קרס במהלך עבודתו כשומר בבית מרקחת Boots בעיר Yately. בזמן העבודה היה לו כאב גב חזק והוא נפל פתאום על הרצפה. הוא התקשר 7 פעמים לאמבולנס ושום אמבולנס לא הגיע (נוהל דן אריאלי?). אז בסוף הוא הזמין מונית. מאז שהגיע לבית החולים חיכה 12 שעות ולא טופל. מישהו ראה אותו ונתן הערכה ראשונית לגבי מצבו, אך לא קיבל טיפול ולא אושפז. אחרי כשעה מרגע שחמותי הגיעה לשם לבסוף קראו לו להיכנס לטיפול. 
• מימינה של חמותי הייתה אישה (בריטית סופסוף) בשנות ה-60 שלה. היא באה לקבל הערכה לפני ניתוח. חיכתה 6 שעות. 
• איש אחר, בערך בן 65, עם חשד לשב”ץ חיכה כ-7 שעות לפני שנכנס להערכה וטיפול.
• הייתה שם ילדה כבת 9 או 10 עם דם על הפנים ממכה שקיבלה בזמן שרצה בגינה. היא הקיאה על הריצפה. האמא הציע לנקות את הקיא והצוות אמר “כן, בבקשה”. אז אמה זו שניקתה אחריה.
• זקן בשנות ה- 70 לחייו, יושב בכסא גלגלים. האגודל שלו נחתך, כמעט נקטע בגלל תאונת עבודה. נאמר לו לשמור על יד מורמת. אז שם הוא ישב כל הזמן שחמותי ואשתי היו שם (כשעה) כשידו מורמת ומכוסה במטלית, רועדת חזק ללא הפסקה. אחרי כשעה שידו רועדת סופסוף הכניסו אותו לטיפול. ביתו נאלצה לעמוד כל הזמן מאחורי כסא הגלגלים שלו. 

חמותי חיכתה ושמעה את הסיפורים למשך כשעה ורבע לפני שהתייאשה והחליטה לחזור הבייתה.

ביום למחרת ניסתה חמותי ללכת למרפאה מקומית בעיר. הם סירבו לקבל אותה כי לא היה לה תור. היא רצתה לעשות תור במקום אך נאמר לה שאין תורים. היא ביקשה שיכניסו אותה בכל זאת כי היא נפלה ורק צריכה הפניה לצילום לראות אם המרפק נשבר. “אבל המערכת שלנו לא עובדת ככה. את צריכה לעשות תור“. מתי יש תור? עוד שלושה שבועות.  

היפנו אותה ל- Bracknell Urgent Care. אך הם אמרו לה שהם לא לוקחים “מי שנכנס מהרחוב“. אז לא הבנתי, למה זה נקרא Urgent Care… (טיפול דחוף) 

הוצע לה להתקשר ל- 111. מעין מד”א אנגלי. אבל בטלפון הייתה הקלטה שהקווים תפוסים מאוד וישנה המתנה ארוכה. 

אולי בית החולים הפרטי שבשעת צרה הם הולכים אליו יקבל אותם? “אנו סגורים בסוף השבוע. ניפתח שוב ביום שני בבוקר“. 

היא נזכרה בעוד בי”ח מקומי קטן. גם הוא סגור. רק שתי מנקות היו שם. השעה הייתה 10:30 בבוקר, ביום שבת (שזה כמו בישראל יום שישי).  כך חמותי טיילה וחיפשה מישהו שיטפל בה, ללא כל הצלחה. היא חזרה הבייתה איפה שהכנו לה מתלה לכתף בעצמנו.

מערכת הבריאות של אנגליה מעסיקה 1.7 מיליון אנשים בתקציב של 136 מיליארד ליש”ט בשנה. היא המעסיק החמישי בעולם בגודלו והראשון בגודלו בעולם מבין הארגונים הלא-צבאיים. 

במה עוסקים 1.7 מיליון מועסקיה? האם במקום לדאוג שחולה יקבל טיפול מהיר וטוב הם עסוקים יותר בהפקה גרפית של שלטי רצפה וקיר להזכיר לנו לשמור מרחק? האם הם עוסקים בהפקה כוראוגרפית של ריקודי ניצחון על הקורונה? האם הם עוסקים בקידום וכפיית חיסונים שלא עזרו – ומילא לא עזרו – גרמו לשב”צים והתקפי לב ושלל מחלות נוירולוגיות ואוטואמוניות בכמויות אדירות שהמערכת לא הכירה בעבר? אני באמת תוהה. 

כשמערכת הבריאות של אחת הארצות המתקדמות בעולם, ארץ שגאה במערכת הבריאות שלה, מתפקדת כבמדינת עולם שני או שלישי, זה מראה שמשהו בסיסי כאן לא עובד. מערכת ענקית כזאת היא מערכת מסורבלת שכבר לא עוזרת למשלמי המיסים שלה. להיפך, זה מתחיל להיראות כמו התעללות מכוונת. מערכת כזאת מאבדת אנושיות בסיסית ולא יעזור לנסות ולשנות אותה. כנראה שצריך להתחיל משהו חדש במקומה. בינתיים אני רק יכול להמליץ שאם אתם באנגליה, אל תיפצעו.