מכתב זה נשלח למורה בביה”ס של בתי אחרי שנתבקשה לשבת במרחק משאר ילדי כיתתה למשך כל היום.
15/03/2021
למורה שלום,
ביתנו חזרה אלינו בוכה ביום רביעי. היא נפגעה מכך שהושבה במרחק מכל ילדי הכיתה, כאילו שהיא נגועה במחלות. היא הרגישה מושפלת. היא יצאה מקבוצת הוואטספ של הכיתה ולא רוצה לחזור לביה”ס, ולכן לא שלחנו אותה בימים האחרונים.
באותו היום ששלחנו אותה ללא בדיקת חום לבי”ס, את התקשרת וביקשת שנחתום באפליקציה בכל מקרה. אנו מבינים מזה שגם את לא מייחסת חשיבות יתרה להצהרת הבריאות היומית המיותרת שכפו עלינו ועליכם. אז כשסרבנו להמשיך בשקר היומי הזה והשארנו לך את ההחלטה מה לעשות בנדון, שיערנו שתנקטי באחת מכמה פעולות: שפשוט תוותרי לה, או שתדרשי שניקח אותה הבייתה, או (והינה פתרון די פשוט) שתמדדו לה חום בעצמכם אם זה כל כך חשוב. לא שיערנו שתחליטי להושיב אותה בפינה מרוחקת משאר חברי הכיתה למשך כל היום, כאילו היא מצורעת.
אני יודע שמה שאומר עכשיו יהיה צורם, אך גם הגרמנים היו עם צייתן וממושמע. זוהי הסיבה שבגרמניה של שנות השלושים פעלו לפי ההנחיות של “צו החירום” והחשוב הוא – הכל נעשה לפי חוק. כל המערכת שיתפה פעולה, החוקה נרמסה, ונוצר מצב שאיפשר את השואה. השואה לא הגיעה ביום אחד, אלא התאפשרה בתהליך ארוך ומלא צידוקים. מעניין אותי כיצד את ומנהלת ביה”ס הייתן מתפקדות באותה אווירה. האם הייתן מצדדות בחוק, משתכנעות מהתעמולה ומתייחסות ליהודים כאל מפיצי מחלות מסוכנים, כפי שמתייחסים היום למי שאינו רוצה לעטות מסיכה, או מתנגד לחיסון? האם הייתן שוכחות את כבוד האדם וחירותו שאתן כה מצדדות בהם, בגלל “צו בריאות העם” של הממשלה? ממה שאני רואה עכשיו, ביה”ס כבר נכנע בקלות לרודנות הרפואית, לפשיזם הרפואי שמתנהל כאן בארץ היהודים, ולא היה לכן את עמוד השדרה לעמוד בתנאים שהיו אז.
בתי קראה את סיפורו של סוגיהארה, שבגלל מצפונו החליט לא ליישם את מדיניות ממשלתו, אלא להפר אותה ולעזור ליהודים. הסיפור קרוב לליבי כי אבי נולד וגדל ביפן ואף דיבר יפנית אך נאלץ לעזוב אותה כילד, לפני פרוץ המלחמה, בגלל שהיה יהודי ויפן השתייכה למדינות הציר. שאלתי היא, באיזו נקודה במדרון תחליטו שהמצב לא מצדיק את התקנות שאתן אוכפות ותסרבו לשתף פעולה, כמו סוגיהארה? מתי תידלק אצלכן הנורה האדומה? אתן שמטיפות לזכותנו על גופנו, האם גם אתן תאלצו את עמיתותיכן להחדיר תכשיר רפואי נסיוני לגופן, או לעבור בדיקה פולשנית כל יומיים-שלושה אם תסרבנה? האם תסכימו לראות את פיטוריהן? מתי תאמרו “עד כאן עם ההנחיות”?
במבט היסטורי, אם וכאשר תיתבהר בהלת הקורונה כשערוריה, אותם רופאים ומורים ואנשי מערכת שלא נסחפו עם הכלל, והיו מוכנים לסכן את מעמדם ושמם הטוב בשביל להתנגד, הם אלה שיבריקו; בעוד שכל מיישמי ההנחיות הצייתנים, שהיו ברגים במערכת דורסנית, יעדיפו להישאר מחוץ לזרקור. האשמה של הגרמנים היא לא רק אשמת הרוצחים עצמם, אלא אשמת כל מי שלא התנגד או פעל בצורה כלשהי נגד המתרחש.
לטעמי, המורה, עשית טעות שעלולה לשבת על מצפונך בעתיד. אך היא איננה טעות בלתי הפיכה. דיברתי עם בתי ושאלתי אם היא תהיה מוכנה לסלוח ולעבור לסדר היום אם המורה תתנצל בפניה מול הכיתה. היא אכן מוכנה לסלוח, וגם אנחנו מוכנים לסלוח. עכשיו זו החלטה שלך.
בכאב,
מיכאל נסים.
אחרית דבר: המורה התקשרה ואמרה שלא הייתה כוונה לפגוע ובקשה סליחה. הרושם היה שהיא מתחרטת יותר על תוצאות מעשיה מאשר על עצם מעשיה, אך בימים אלו קשה לקבל התנצלות בלתי מסוייגת ולכן הנחנו לה.